גוף שחור פולט אנרגיה בהתאם לטמפ' שלו בחזקה רביעית. 

(כל גוף שהטמפרטורה שלו גבוהה מהאפס המוחלט יפלוט קרינה)

אורך גל הקרינה הנפלט מגוף נמצא ביחס הפוך לטמפ' שלו. מקסימום הקרינה שנפלטת מגוף מסוים בעל טמפ' מסוימת הוא באורך גל המקסימלי המתקבל.

ככל שהגוף חם יותר אורך הקרינה קצר יותר. 

הקרינה הנפלטת פחות הקרינה הגלובלית.

אנחנו קולטים את הקרינה הגלובלית. יחד עם זאת, אנחנו גוף שחור שפולט קרינה אז בפועל הקרינה שמתקבלת אצלנו היא הקרינה הגלובלית פחות הקרינה שנפלטת מאיתנו וזה נקרא קרינת נטו. בלילה קרינת הנטו היא מאוד גבוהה כי אין קרינה גלובלית שמתקבלת.

רוטציה - תנועת כדור הארץ סביב צירו - יממה

רבולוציה - תנועת כדור הארץ סביב השמש - שנה

ביחס למישור המלקה - נמצא בנטייה של 66.5 מעלות 

ביחס לציר השמש - נמצא בנטייה של 23.5 מעלות

א. מתייחסים לימים נבחרים בשנה - 21.6, 21.12, 21.3/22.9

ב. ההתייחסות היא לזווית שיוצרת השמש מעל האופק בצהריים ביום נתון.

הזווית שיוצרת השמש מעל האופק בצהרים ביום נתון.

α=90-Z

האטמוספירה היא מכלול של גזים. ההרכב חשוב למזג האוויר. 

78% - חנקן

21% - חמצן

1% - כל השאר (כולל אדי מים ופחמן דו חמצני)

גז שהמולקולה של מורכבת משלושה אטומים של חמצן. 90 אחוז מכלל כמות האוזון באטמוספירה מצויה בשכבת הסטרטוספירה והיתר בטרופוספירה. 

האוזון הוא גז רעיל. אוזון בגובה הקרקע הא גז מסוכן אך בגובה הוא גז חיובי כי הוא עוצר חדירה של קרינה קצרת גל.

טרופוספירה - השכבה הקרובה לכדור הארץ מסתיימת בגובה 10-15 ק"מ.

סטרטוספירה - בשכבה זו הטמפרטורה עולה ממינוס 60 מעלות לטמפרטורה שיותר קרובה ל-0. 12 עד 50 ק"מ.

מסוספירה - הטמפרטורה שוב יורדת ומגיעה לטמפרטורה שקרובה למינוס 100 מעלות. 50-80 ק"מ.

טרמוספירה - הטמפרטורה שוב עולה ומגיעה ליותר מ-60 מעלות. 80-500 ק"מ.

עד גובה של 85-90 ק"מ האטמוספירה אחידה. המרכיבים שומרים פחות או יותר על האחוז שלהם אחד ביחס לשני. הומוספירה.

בגובה של 90 ק"מ מתחיל תהליך של יינון - הגזים מתפרקים והאטמוספירה הופכת להיות אטרוספירית - אטמוספירה שמשתנה במרכיבים שלה. חלק מהגזים נעלמים בעקבות תהליך היינון והטמפ' בשכבה הזאת עולות. יש לנו משקל שונה של גזים אז הגזים משתנים בגובה וגזים כבדים ימצאו גם מתחת לגזים הקלים כל זאת תוך כדי תהליך היינון.

1. גזי החממה.

2. פעילות סולארית.

3. החור באוזון תורם להתחממות כי שכבת האוזון מדלדלת ויותר קרינה נכנסת לכדור הארץ.

1. נוח לדחיסה.

2. תלות גבוהה של נפח בטמפרטורה.

3. כושר התערבות גבוה.

T - טמפרטורה

V - נפח

P - לחץ

במערכת סגורה בה הטמפ' קבועה, נפח הגז נמצא ביחס הפוך ללחץ הפועל עליו. תמיד מכפלה של לחץ בנפח תתן לנו טמפ' קבועה במערכת סגורה. 

תהליך איזותרמי.

בטמפ' קבועה, אם נגדיל את הלחץ נקטין את הלחץ.

PV=Constant 

במערכת סגורה בה הלחץ קבוע, נפח הגז נמצא ביחס ישר לטמפרטורה.

בלחץ קבוע, ככל שהטמפרטורה עולה הנפח גדל - תהליך איזוברי (שווה לחץ).

V/T=Constant

במערכת סגורה בה הנפח קבוע, קיים יחס ישר בין הלחץ לטמפרטורה.

בנפח קבוע, ככל שהטמפרטורה עולה הלחץ גדל.

P/T=Constant

הסעה. ההסעה קיימת באטמוספירה בשני כיוונים:

הסעה אופקית - אדבקציה - אוויר חם או קר שמוסע אופקית.

הסעה אנכית - קונבקציה - אוויר חם שעולה למעלה. אוויר חם עולה למעלה כי הוא קל יותר. הוא קל יותר כי הנפח עולה והאוויר נעשה קל.

אזור של לחץ גבוה מכונה רמה ברומטרית.

אזור של לחץ נמוך נקרא שקע ברומטרי.

במפה סינופטית שקע מסומן באות L .

רמה מסומנת באות H.

רוח היא תנועה של אוויר בשל הפרשי לחץ ומטרתה השוואת לחצים. הרוח זורמת מלחץ אוויר גבוה ללחץ אוויר נמוך, דהיינו מרמה לשקע. 

הרוח תמיד נושבת אל המרכז. הזוית מוגזרת מהצפון לכיוון ממנה מגיעה הרוח עם כיוון השעון.

מהירות הרוח נובעת מהפרשי הלחץ שבין שתי נקודות. 

רוח היא אוויר בתנועה מכיוון שהאוויר שואף לאזן את מערכות הלחץ. אם במקום אחד יש לחץ גבוה ובאחר נמוך הרוח נושבת מהלחץ הגבוה ללחץ הנמוך.

כוח גרדיאנט הלחץ משתקף בצפיפות האיזוברים - ככל שהאיזוברים צפופים יותר כך גוברת מהירות הרוחות. כיוון פעולתו בניצב לאיזוברים. ככל שגדרדיאנט הלחץ גדל גוברת מהירות הרוח.

הרוח תנשוב מאיזור הלחץ הגבוה לאזור הלחץ הנמוך ותגבר ככל שהפרש הלחץ גדול יותר.

כוח קוריוליס הוא כוח ההטייה של כדור הארץ. בגלל סיבוב כדור הארץ תנועה בקו ישר במרחב תראה לאדם הנמצא על פני כדור הארץ כתנועה בקו עקום.

כוח קוריוליס לא קיים בקו המשווה והוא חזק ביותר בקוטב. ככל שאנחנו עולים בקווי הגובה כוח קוריוליס מתחזק. ככל שגוף נע מהר יותר הכוח חזק יותר.

חיכוך נוצר במגע בין שני גופים בעלי מהירות שונה ותלוי ב:

- צורת פני הגופים

- אזור המגע בין הגופים

- מהירות יחסית בין שני הגופים

כוח החיכוך מנוגד לכיוון התנועה ומאט אותה.

כוחות ממשיים - מתקיימים רק עבור גוף הנע בקו ישר וללא תאוצה (כוח גרדיאנט הלחץ וכוח החיכוך)

כוחות מדומים - מתקיימים עבור גוף המשנה כיוון או מהירות. הם נוצרים בשל מצב מערכת הייחסו שלנו. (תנועת גוש אוויר במרחב מנקודת מבטו של אדם על פני כדור הארץ המסתובב)

הכוח המופעל על גוף לכיוון מרכז המעגל על מנת לשמור על תנועה סיבובית.

כוח זה מאזן את הכוח הצנטריפוגלי הנגדי המושך החוצה מהמעגל.

רוח הממשיכה לנוע במעגל סביב שקע משנה כל הזמן את כיוונה ולכן נעה בתאוצה.

שתי מערכות הלחץ הללו הן תוצאה טרמית - כתוצאה מחום או קור. הטמפ' קשורה לחוקי הגזים. אם יש לנו משטח חם, האוויר שבא במגע עם המשטח החם יתחמם. ברגע שהאוויר מתחמם הנפח גדל והאוויר נעשה קל יותר ועולה למעלה. לכן בשקע אנחנו נראה במרכז השקע עלייה של אוויר כלפי מעלה ומצידי השקע נראה התכנסות של אוויר אל מרכז השקע.

כשקר האוויר מצטופף, נעשה כבד יותר ויורד למטה. האוויר במרכז הרמה יורד כלפי מטה, מגיע לקרקע ומתפזר לצדדים.

1. אוויר קר מצטופף ומתמוכך וגורם לעליית הלחץ האטמוספרי על פני הקרקע. אוויר חם עולה כלפי מעלה ומפחית את הלחץ האטמוספרי על פני הקרקע. כתוצאה מכך האוויר על פני הקרקע זורם מהרמה.

2. ברגע שהאוויר עולה למעלה, בגובה, האוויר מתחיל ללחוץ ונוצרת רמה. מנגד, אוויר יורד למטה ומצטופף על הקרקע ומקבלים שקע ואז ברום הרוח זורמת מרמה לשקע.

3. קיבלנו מערכת טרמלית סגורה. למערכת זו אנחנו קוראים תא קונבקציה - זרימה ברום ועל פני הקרקע.

המים מתקררים ומתחממים לאט. היבשה מתקררת ומתחממת מהר. למים יש אלבדו נמוך כי הם שקופים ואז קרינת השמש שפוגעת במים חודרת לעומק. קרינת השמש צריכה לחמם את העומק של המים וזה לוקח זמן. לעומת זאת, הקרינה שפוגעת ביבשה מחממת רק את החלק העליון של היבשה. מעל היבשה המתחממת במהירות נוצר שקע והים הוא קריר אז יש מעליו רמה. עכשיו האוויר נושב מהרמה אל השקע וקיבלנו זרימה של רוח על פני הקרקע מהים אל היבשה.האוויר מהיבשה עלה כלפי מעלה והאוויר מהים ירד כלפי מטה ונוצרה מערכת טרמית.

ככל שהפרש הטמפ' בין היבשה לים גדול יותר כך הבריזה חזקה יותר.

הבריזה הלילית היא יבשתית והיא נושבת מהיבשה אל הים. 

היבשה מתקררת מהר יותר מהים. לכן כעת הים יחסית חם מהיבשה (מתקרר לאט יותר) ולכן מעל הים נמצא הלחץ הנמוך ומעל היבשה נמצא הלחץ הגבוה.

בפני השטח האוויר נע מכיוון הלחץ הגבוה לכיוון הלחץ הנמוך בים.

בריזה יומית - בשעות החמות, 3 בצהריים

בריזה לילית - לפנות בוקר

אנחנו מרגישים את שיא הבריזה בעונת הקיץ כי היבשה מתחממת מאוד והבדל הטמפ' בין הים ליבשה גדול.

במשך היום השמש זורחת ומחממת את המדרונות. מכיוון שהשמש לא בזווית של 90 מעלות בשמיים כל היום היא פוגעת במדרון בזווית ולכן תחמם את המדרון הרבה יותר ממה שתחמם את פסגת ההר.

כשהמדרונות חמים יותר ובתחתית העמק טמפ' גבוהות, אוויר חם עולה למעלה ואנחנו מקבלים זרימה של רוח מהעמק אל פסגת ההרים. כשאוויר חם עולה למעלה נוצרת עננות. התוצאה תהיה היווצרות של עננות על פסגות ההרים.

רוח קטבטית מתפתחת בלילה. עם העלייה בגובה, הטמפ' יורדות ובלילה כשאין התערבות של הקרינה אנחנו נמצא על גבי ההר גושי אוויר קרים יותר מאשר בתחתית העמק. גושי האוויר גולשים אל תחתית העמק והאוויר החם שהיה בעמק עולה למעלה אך הפעם אל מרכז העמק.

רוח קטבטית - רוח שגולשת במדרונות בשעות הלילה.

הרוח הקטבטית חלשה מאוד. זאת למעשה לא רוח אלא גלישת אוויר. 

קרינה גלובלית פחות קרינה נפלטת. כדור הארץ כל הזמן פולט קרינה. כל גוף מעל מינוס 273 מעלות פולט קרינה. גם כשאנחנו לא קולטים קרינה (לילה) אנחנו פולטים קרינה. ברגע שהשמש לא זורחת הקרינה נטו היא שלילית. כדור הארץ מתקרר על ידי הקרינה שהוא פולט ואנחנו קוראים לזה קירור בקרינה.

הקרינה נטו בחורף היא שלילית והכדור מתקרר. לעומת זאת בקיץ, השטח שמתחמם גדול יותר מהשטח שמתקרר ואז מאזן הקרינה הוא חיובי.

מאזן קרינה חיובי = התחממות

מערכת הלחצים הכללית של כדור הארץ והתפרוסת שלה בהתאם לקווי הרוחב השונים. 

בקטבים יש רמה ובמשווה יש שקע. האוויר החם עולה כלפי מעלה והאוויר הקר יורד כלפי מטה. כתוצאה מכך תהיה על פני המשטח זרימה של אוויר קר מהקוטב אל המשווה. בגובה, תהיה זרימה של אוויר חם מהמשווה אל הקוטב. נוצר לנו תא קונבקטי. התא הזה מאזן את גרעון הקרינה ויוצר לנו איזון טמפ' על פני כדור הארץ. עודפי הקור מהקוטב זורמים לאזור החם של המשווה ועודפי החום של המשווה זורמים אל הקוטב ונוצרת תחזורת - סרקולציה. בצורה כזאת מתאזן מאזן החום על פני כדור הארץ.

במשווה חם - אוויר עולה למעלה = שקע. בקוטב קר - האוויר מצטופף, נעשה כבד, יורד למטה = רמה. 

בקוטב יש רמה תרמית ובמשווה יש שקע תרמי. מעל השקע התרמי במשווה יש רמה ומעל הרמה התרמית בקוטב יש שקע ואוויר זורם מרמה לשקע. על פני כדור הארץ נקבל זרימות צפוניות וברום, בגובה 10 ק"מ נקבל זרימות דרומיות.

התנועה הצפונית בכדור הארץ מקבלת תפנית ימינה והופכת להיות רוח מזרחית. התנועה הדרומית בחצי כדור הארץ הדרומי מקבלת הפנייה שמאל והתוצאה היא רוח מזרחית משני צידי כדור הארץ.

לכן אנחנו מקבלים סביב קו המשווה אזור שנקרא ITCZ.

פירושו אזור ההתכנסות הבין טרופי. יש לנו שקע יומיומי קבוע בקו המשווה. מכיוון שיש שקע, האוויר החם עולה כלפי מעלה, מתעבה ויורד גשם.

1. תא הדלי - קווי רוחב 0-30

2. תא פרל - קווי רוחב 30-60

3. תא פולאי - קווח רוחב 60-90

1. קר ואז האוויר לא מכיל הרבה אדי מים.

2. בגלל שהאוויר יורד כלפי מטה אין אפשרות של התפתחות משקעים.

הקטבים הם מדבריות קרח

קו הרוחב 30 - קו המדבריות העולמי

אזורי הקטבים.

בין 0-30 רוחות מזרחיות.

בין 30 ל-60 רוחות מערביות

בין 60 ל-90 רוחות מזרחיות

לחץ נמוך באזור קו המשווה = השקע המשווני.

לחץ גבוה באזור קו 30 = הרמה הסוב-טרופית.

לחץ נמוך באזור קו 60 = השקע הסוב-פולרי

לחץ גבוה באזור הקוטב = הרמה הפולרית.

נובעים מגורמים תרמיים. כמו השקע המשווני והרמה הפולרית: באזור המשווה חם ולכן האוויר עולה, ואילו באזור הקוטב קר ולכן האוויר נוחת.

זרם אוויר חזק וצר יחסית בשכבות הגבוהות של הטרופוספירה, הנוצר מניגודי לחץ וטמפרטורה, היוצרים רוח חזקה בכיוון קבוע.

בכל המיספרה יש שני זרמי סילון: הסילון הסוב-טרופי והסילון הפולארי. שני הזרמים נמצאים בגבול בין תאי הדלי ופרל וזורמים באופן כללי ממערב למזרח.

הכוונה לכך שלזרם הסילון הסוב-טרופי מתלווה עננות גבוהה-בינונית רבה עם הסעה רבה של לחות ברום הבינוני והגבוה מהאזור הטרופי. כתוצאה מכך יכולים לרדת גשמים קלים והיו כבר מצבים שהתפתחו אפילו סופות רעמים.

כאשר יש אספקת לחות ברום הגבוה אז יש לצפות למשקעים בחלקו השמאלי של קידמת הסילון, ששם יש התבדרות ברום, ובחלקו הימני של סוף זרם הסילון.

1. סיבוב כדור הארץ סביב צירו.

2. כוח קוריוליס.

3. הזרמים על פני הקרקע.

למרות שבישראל יש שקע בקיץ ורמה בחורף, הגשם יורד עדיין בחורף.

מדוע:

1. תופעת האינברסיה ברום מונעת גשם בקיץ.

2. החורף הוא עונה לא יציבה, פעם ברמה ופעם בשקע, והגשם יירד כאשר אנו נמצאים בשקע. הקיץ היא עונה יציבה.

גורם לתופעה שנקראת התנועות הגליות באטמוספירה.

זרם הסילון עובר בין מאסות האוויר הקרות והחמות. הוא נמצא בגובה של 10-12 ק"מ.

1. עוצמת הקרינה ומשך הקרינה (תלוי בקו הרוחב ועונות השנה)

2. ים/יבשה (קיבול חום, שקיפות, ערבלים, אידוי וקירור)

3. זרמי האוקיינוסים

4. גובה מעל פני הים

1. האיזותרמות מקבילות לקווי הרוח

2. האיזותרמות צפופות יותר בחורף מאשר בקיץ

3. בחורף הטמפ' הנמוכות ביותר במרכז היבשות

4. בקיץ הטמפ' הגבוהות ביותר במרכז היבשות

5. השינויים בטמפ' בין חורף לקיץ קטנים במרכז האוקיינוסים. ישפיע על כך שהITCZ

מתפשטת מאוד מעל היבשות אבל מעל משטחי ים התזוז קטנה יחסית.

1. מבחינת מזג האוויר, אדי מים הם המרכיב החשוב ביותר באטמוספירה.

2. כמות המים יכולה להשתנות בקלות ובמהירות רבה. יכולה להשתנות מ-0 ל-5 אחוז מכלל האטמוספירה.

3. המים יכולים להיות בטבע ובאטמוספירה בשלושת מצבי הצבירה - אדי מים, טיפות מים וקרח.

1. הם יקבעו אם ירד גשם או לא.

2. קובעים את יציבות גוש האוויר על ידי מעבר של חום כמוס.

3. מהווית וסת חום (גז החממה העיקרי).

4. משפיעים על הרגשת הנוחות של האדם.

1. גופי המים הגדולים.

2. הצמחייה לסוגיה - יערות הגשם, סוואנות.

1. טמפרטורה - ככל שהטמפ' עולה ההתאדות גוברת.

2. כמות הלחות באוויר - ככל שהאוויר לח יותר האידוי קטן יותר.

3. מהירות הרוח - ככל שמהירות הרוח גוברת כך האידוי גדל.

1. לחות סגולית - מסת אדי המים בנפח מסוים ליחידת משקל של אוויר. זהו היחס שבין המסה של אדי המים לבין מסת האוויר.

2. לחות מוחלטת - מסת אדי המים ביחדת נפח של אוויר.

3. לחות מוחלטת ברוויה - כאשר גוש אוויר מכיל את כל כמות אדי המים שהוא יכול להכיל בטמפרטורה נתונה.

4. לחות יחסית - יחס בין הלחות הקיימת לבין הלחות המקסימלית (לחות מוחלטת ברוויה) שיחידת אוויר מסוגלת להכיל בטמפרטורה ולחץ נתונים. נמדדת באחוזים.

1. כמה לחות יש באוויר

2. כמה לחות האוויר יכול להכיל

ככל שהטמפרטורה עולה האוויר יכול להכיל יותר אדי מים ולכן הלחות היחסית יורדת.

1. מוסיפים אדי מים בטמפרטורה קבועה ואז אנחנו מעלים את הטמפרטורה היחסית עד להגעה ל-100 אחוז.

2. אנחנו מקררים ואז האוויר מגיע לרוויה. הכמות המוחלטת של אדי המים נשארת קבועה ומה שמשתנה זו הטמפרטורה.

אפיק ורכס - איזוברים שנחתכים. אפיק שייך לשקע, רכס שייך לרמה.

כאשר האיזוברים בשקע לא בצורה מושלמת - ייקרא אפיק.

כאשר האיזוברים שרמה לא בצורה מושלמת - ייקרא רכס.

אין השפעה של הסביבה על טמפ' חבילת האוויר ואוויר שעולה למעלה מתקרר אך ורק בגלל שינויי נפח ולחץ. אוויר שעולה למעלה מתקרר מפני שהלחץ יורד והנפח גדל. הנפח גדל והטמפ' יורדת.

(חוק הגזים השלישי)

כאשר החבילה אינה רוויה במים, כלומר יש פחות מ-100% לחות. ירידה של מעלה אחת לכל 100 מטר. מפל קבוע. 

נניח חבילת אוויר שהטמפ' שלה גבוהה מעט מזו של סביבתה. בגלל שאוויר חם קל יותר מאוויר קר באותו לחץ, פועל על חבילת האוויר כוח עילוי והיא מתרוממת כלפי מעלה. ככל שהחבילה עולה הלחץ בסביבתה יורד ולכן הנפח שלה גדל. התפשטות זו מלווה בהתקררות ובירידת טמפרטורה.

שיעור התקררות כאשר החבילה עם 100% לחות יחסית (=ענן)

ירידה של 6 מעלות לכל קילומטר. 

במעבר אדי המים לטיפונות ענן משתחררת אנרגית החום הכמוס לסביבה. זה נוגד במעט את התקררות האוויר עם הגובה, ולכן שיעור ירידת הטמפרטורה קטן ל-6 מעלות במקום 10 מעלות.

התעבות היא מעבר מגז לנוזל. 

התעבות היא הדרך היחידה בה אפשר להפוך כמויות ניכרות של אדי מים לנוזל או למוצק היא על ידי קירור הטמפ'.

1. ירידת הטמפ' בשכבות הנמוכות של גוש האוויר עקב מגע עם משטחי קרקע שהתקררו כתוצאה מקרינה או הולכה (טל, כפור, ערפל).

2. עליה של גושי אוויר גדולים כלפי מעלה הגורמת להתפשטותו ולירידה מהירה בטמפ' כתוצאה מ: 

- שקע ברומטרי

- אורוגרפיה

- שילוב בין השניים

1. קיום כמות מספיקה של אדי מים בגוש האוויר.

2. התקררות מתחת לנקודת הטל של מסות אוויר גדולות (תנאי הכרחי - שקע ברומטרי מפותח).

3. קיום גרעיני התעבות היגרוסקופיים (אבק, מלח).

4. התלכדות טיפונות מים סביב גרעין התעבות היגרוסקופי.

5. גודל טיפה שיצור מסה כדי שהטיפה תיפול.

1. משקעים קונבקטיים (אופיניים למקומות חמים).

2. משקעים התכנסותיים וציקלוני.

3. משקעים חזיתיים.

4. משקעים אורוגרפיים - יורדים על הרים שבהם מטפסים גושי אוויר.

5. גשם מלאכותי.

6. שילוב של גורמים.

חלק מהאוויר בו התרחשה התעבות וקיימות טיפונות מים ו/או חלקיקי קר נראים לעין.

איפיון הענן נקבע לפי צורותו וגובה הופעתו.

הענן משמש לאבחון מצב.